שרה למדה פסנתר מגיל צעיר אצל המורה הותיקה שרה יעקובי, במכון למוסיקה אותו ניהלה הגב' דוניה וייצמן. היא מספרת שבכל יום ששי, בבית הספר הריאלי, בעת התכנסות התלמידים לסיום השבוע – היא היתה מופיעה בנגינה בפני כל בית הספר.
עם סיום לימודיה בבית הספר הריאלי נסעה שרה לוינה,ללמוד מוסיקה. היא למדה אצל המורה הפרופסור אמיל זאואר, ושם חוותה את כניסת היטלר לוינה. כבעלת דרכון בריטי היא הצליחה לסיים את הלימודים לאחר מספר חודשים וחזרה ארצה.
עם שובה מוינה החלה שרה ללמד פסנתר והצטרפה לסגל המכון למוסיקה, שלימים הפך הקונסרבטוריון למוסיקה על שם דוניה וייצמן, בו היתה חברה פעילה שנים רבות. זה היה ביתה השני.
ביקור המשפחה בדרום אפריקה בשנת 1945 נתן לפסנתרנית הצעירה אפשרות להופיע עם תזמורת רשות השידור של דרום אפריקה, וכן ברסיטל ב- EMPIRE THEATRE ביוהנסבורג.
היא הופיעה עם תזמורות "קול ישראל" ותזמורת חיפה, ובסוף שנות ה-80 לחייה הופיעה במספר קונצרטים כסולנית עם "התזמורת הבינדורית" וזכתה להצלחה עצומה.
פעילותה המוסיקאלית לאורך השנים הייתה מגוונת ביותר: היא הופיעה ברסיטלים, בערבי סונטות, ובהרכבים של מוסיקה קאמרית עם נגני התזמורת הפילהרמונית, נגני תזמורת חיפה ועמיתים אחרים. במשך מספר שנים היא הדריכה מוסיקה קאמרית במכללת ויצ"ו בחיפה ובנוסף קיימה הרצאות בהזדמנויות שונות. וזאת, בנוסף לעבודתה הרבה כמורה לפסנתר בה "השקיעה את הנשמה" בתלמידיה. 
שרה נמנתה על קבוצת המורות לפסנתר שלא החמיצה אף אחת מה-13 התחרויות לפסנתרנים ע"ש רובינשטיין. היא תמיד הזמינה את המעוניינים מבני המשפחה להתלוות אליה לחגיגה הזו, שכה אהבה. בימים אלה מתקיימת התחרות ה- 14 וכולנו מרגישים בחסרונה.
 |
 |
||
 |
 |
||
|
|
||
 |
|
||
 |
 |
||
 |
|||
