דברי הספד לשרה רבינוביץ ז"ל     3.4.13

שרה היקרה,

לדבר עליך בקונסרבטוריון דוניה ויצמן בלשון עבר, זה נראה ממש בלתי אפשרי.

כל כך הרבה שנים היית  שרה, עמוד התווך בקונסרבטוריון. דמותך שזורה בעבותות קסם במוסד חינוכי זה החל מהיותך תלמידה במחזור הראשון של הבוגרים.

בחלוף השנים הפכת למורה אהובה, נערצת ומוערכת. הקמת דורות רבים של תלמידים, והענקת להם במסירות אין קץ את הידע הרב שלך. הנחלת להם במקצועיות רבה ובאהבה את הנגינה בפסנתר.

הקשר עם תלמידיך נמשך שנים רבות לאחר שסיימו את לימודיהם. זאת גם בשל אישיותך הצעירה ומחשבתך הצלולה וההגיונית.

תמיד ידענו שעם שרה אפשר לדבר ולהתייעץ על כל בעיה, כי הקשר עימך היה נעים, ישיר ומאד תומך.

במקביל לעבודתך בהוראה המשכת לעסוק בפעילות מוסיקלית ענפה וברוכה, כפסנתרנית בקונצרטים קאמריים, כסולנית ובנגינה ב 4 ידיים, דבר שהיה אהוב עליך במיוחד.

הקונסרבטוריון היה כביתך השני. תמיד דאגת לו, תרמת רבות ויזמת פעולות שונות.

לא נשכח את מסיבת יום הולדתך ה 90 שנחגגה כמובן בקונסרבטוריון, ואת תלמידיך הרבים שנהרו מכל קצווי הארץ ואף מחו"ל.

הקשר שלך עם צוות המורים היה חם וחברי. תמיד התעניינת גם בחיים הפרטיים והיה אכפת לך מכל מורה ותלמיד.

נחסר אותך מאד.

יהי זכרך ברוך.

 צוות המורים ועובדי הקונסרבטוריון