שרה יקרה
כשהטלפון צלצל בשעה 11:15 בלילה , מוצאי חג ועל הצג הופיעה המילה כרמל ידעתי שזה נגמר. כמו שכולנו יודעים זה לא עוזר לא לענות , הכול היה ברור הסתיים פרק. פרק גדול של אישה גדולה , גדולה מהחיים בעיני. אחת היחידות שהכרתי בעצם כל חיי.
למחרת בבוקר כרמל הציעה לי לדבר וקשה גם לי להאמין , איזה כמות דברים אין סופית עוברת לי בראש מאז. אין סוף תמונות , אין סוף זיכרונות, בכל מקום שרה – עשרות שנים עם שרה שתמיד שזורה חזק בחיי המשפחה , בחיי הקהילה, בחיי העיר ועוד.
רובכם הכיר והוקיר את שרה ואנסה במספר תמונות קצרות לעבור מהזוית שלי על חלק מההיסטוריה.
מיום שעמדתי במקצת על דעתי שרה ולני ז"ל היוו בשבילי חברים טובים של אמא ואבא.
בגיל חמש/שש המושג " חברים טובים" לא אומר הרבה , אבל כשאמי הסבירה לי ששרה חברה טובה מדי שלה מכדי שאלמד אצלה פסנתר… לא הבנתי בדיוק למה אבל הבנתי " חברה טובה " . כן זה היה הדור ההוא אבל בדיעבד היא כנראה כ"כ אהבה את שרה שרצתה לחסוך ממנה את התענוג…
אצל אחיותיי כבר השתנתה המדיניות… ומכאן אורך שנות הילדות וההתבגרות לני עם אבא ברוטרי, שר העם אמא בסורופטימיסט (ארגון קהילתי מקביל לרוטרי ) והקשר והחברות הולכים ומתהדקים. הכול עובר בראש, אינסוף תמונות שקצרה היריעה מלהזכיר ובראשן הסמל –מוצאי יום כיפור. יום הנישואים של שרה ולני, כל שנה מגיעים , ו"החוק " אומר שמי שהוזמן פעם אחת כבר יבוא תמיד. ושרה תמיד מארחת עם כל הלב ,תשומת לב לכל אחד , הדרך בה היא מכירה את הסיפור של כל אחד , אין ספק שהמושג " להרגיש אצל מישהו כמו בבית " זה מושג שהוגדר לפי אמות המידה שלה , ואני חוויתי זאת כילד, כנער וכבוגר.
והשנים רצות קדימה , אמא והיא רק בת 52 הולכת לעולמה ושרה לידינו, איתנו… ביום השנה הראשון ערכנו אזכרה גדולה , דיברו רבים – מכובדים – דיברו יפה אבל אני בטוח שכל מי שהיה שם יזכור כמו שאני זוכר , היום אחרי יותר משלושים שנה , רק את קטע הנגינה של שרה. אם אמרו פעם על משהו שהוא טוב מאלף מילים , אמרו את זה על הקטע הזה. איזה רגש , כמה אהבה שרה כמו שרה נתנה את כולה.
והתמונות ממשיכות לחלוף , עכשיו אני האבא ודליה בתי לומדת פסנתר אצל שרה. לא כל כך מתה על הפסנתר אבל מתה על שרה…
שרה מזמנת אותי ואומרת , כשאתה בא בימי ששי בסיום השיעור לקחת אותה ומקשיב לה כמה דקות דליה הרבה יותר מרוכזת ומתקדמת, לכן משבוע הבא תבוא לכל השיעור , תקרא עיתון אבל בשקט…
נכון, תמיד עם הומור , תמיד עם חיוך אבל כשזה מגיע לפסנתר מקפידים עד הפרט האחרון.
והתמונות ממשיכות כל האירועים המשפחתיים, כל צומת חדשה – שרה תמיד שם.
אנחנו פותחים קולנוע ראשון בחו"ל כרמל ועדי מחליטות להגיע לפתיחה בהפתעה , מי מצטרפת ? , שרה , בלי לחשוב פעמיים , אני מזכיר לכם שהיא כבר בת 80 , מגיעה לבודפשט וכמו תמיד מתעניינת , שואלת רוצה להבין ובסיום של יום ארוך ומלא אירועים , כמעט חצות , אנחנו אומרים , ניכנס קצת לקאזינו ושרה אומרת לי " מעולם לא הייתי " אני באה איתכם …
באותו זמן פחות או יותר מתחיל המהפך בבית הספר הריאלי , שרה בוגרת גאה , מחזור ט"ו , וכמו שהיא תמיד מציינת – אם לארבעה בוגרים- גם כאן מחוברת ומתעניינת , שנים לפי כן לני כיהן כיו"ר הדירקטוריון של ביה"ס וזו נקודת חיבור נוספת. השינוי בביה"ס לא קל , מתקיים ויכוח לא פשוט בין מי שהוגדרו ה"ותיקים" ל"צעירים " – ושרה שואלת , שומעת ואומרת לי ללא היסוס " לך קדימה אני בטוחה שאתה יודע מה אתה עושה ". ובאווירה באותו הזמן , זאת הייתה הרבה יותר מזריקת עידוד.
נכון, כמו שאמרתי כבר , אין לי בעיה להמשיך עוד שעה , עוד שעתיים עוד יותר מכך… על המעורבות , החברות ללא תנאי, כאשר אבא חולה , וזו תקופה ארוכה , פעם פעמיים בשבוע טלפון – " אני לא רוצה להפריע " כך מתחילה השיחה , דאגה , אהבה וכמובן ביקור בכל רגע שרק אפשר ובצד השני אירועים ורגעים מלאי שימחה – ארוחות ששי בערב , ימי עצמאות , ימי הולדת ועוד ועוד.
אז אמרתי מחויבות למשפחה , מחויבות ותרומה לקהילה , חברות ללא גבול
אבל בכ"ז
אם תשאלו מה בעיני היה הדבר המדהים ביותר אצל שרה – אומר מיד – התכונה המדהימה ביותר הייתה הקשר עם הצעירים. ויש הרבה צעירים – אנחנו לעומת שרה צעירים ב 30-35 שנה , הדור אחרינו צעיר ממנה כבר ב 60-70 שנה ויותר והיא עם כולם בגובה העיניים, מתקשרת והם נמשכים אליה כמו למגנט.
לפני חמש שנים שרה חגגה יום הולדת 90 . היה מדהים, וכמו בכל אירוע שכזה לכל אחד יש את הרגע המרשים , המרגש שהוא לוקח איתו. מבחינתי זה היה כאשר אחת הנכדות הבוגרות אמרה על הבמה , לא בדיוק במילים אלה – סבתא הדבר שאני הכי אוהבת אצלך זה שכשתמיד כשאני מתקשרת אפילו אם לא התקשרתי חודש – את תמיד חיובית – מיד לענין- מה שלומך ? מה חדש? מה קורה? – ולא מתחילה ב"נזיפה" המקובלת " טוב שנזכרים בסבתא…" וכו'.
זה היה בשבילי , ההסבר, פתרון החידה ברגע אחד – זהו סוד הקסם של האישה הנפלאה הזו שבגיל 80 , 85 , 90 מחוברת לעולם הצעירים , זורמת איתם כמו שאומרים ומהווה עוגן כ"כ מרכזי למשפחתה הנפלאה ולחברים האוהבים מסביב.
יהיה זכרה ברוך.
חיפה 3.4.13